העולם הפנימי שלכם

עודכן ב: 14 אוק 2020

שישה דרכים שיעזרו לכם לגלות ולהתחבר מחדש אל הדבר הכי חשוב בחייכם- אתם עצמכם.


אנחנו חיים בשני עולמות, העולם החברתי שסביבנו והעולם הפנימי האישי שלנו. האידיאל אשר יתן לנו שקט פנימי ותחושת מימוש עצמי הוא כמובן שנצליח לחבר בין שני העולמות האלו. שנצליח להישאר פתוחים וסקרנים אל העולם ויחד עם זה שנצליח להביא לידי ביטוי משהו מתוך עולמנו הפנימי. בגדול, זו משימה לא פשוטה בכלל, במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר בשני עולמות דינמים ומשתנים תדיר שלעיתים קשה לשרטט גבולות ברורים איפה האחד מתחיל ואיפה השני נגמר.

כדי להתקרב ולו במעט אל אידיאל זה נצטרך תחילה להכיר לפתח ולהזין את עולמנו הפנימי, ובשלב השני לחזק את התקשורת בין עולמנו הפנימי לעולם החיצוני.

להלן 6 דברים שיוכלו לעזור לכם בתהליך. תוכלו לנסות אותם לפי הסדר או לבחור אחד כקצה חוט. בכל אופן, תתחילו מהסעיף הראשון, הוא הכרחי עבור כולם.

1. להצטייד בחמלה עצמית

בתהליך הזה בו אנחנו מתחילים להפנות את המבט פנימה, אנחנו נפגוש עוד ועוד חלקים בתוכנו. את חלקם נאהב ונאמץ בשמחה אך חלק מהם יעוררו בנו רגשות לא פשוטים. חלק מלהכיר את עולמנו הפנימי זה להכיר גם בחלקים הפחות יפים שלנו. לקחת עליהם אחריות, לתת להם מקום ולהבין שגם הם חלק מאיתנו. למען האמת, ברוב הפעמים אותם חלקים עזרו לנו בנקודות מסוימות בחיים או אולי אפילו הצילו אותנו.

מה יכול לעזור לי לפתח חמלה- נסו להיות נוכחים מבלי לתקן או לשנות. נסו זאת כאשר אתם פוגשים בעצמכם חלק שאינכם אוהבים וגם כאשר אדם קרוב משתף אותכם בכאב שלו. נשמו עמוק ונסו להרגיש איפה בגוף נמצא הכאב, לפעמים זה. הזכירו לעצמכם שזהו רק חלק מתוך שלם. אותו החלק לא מגדיר אותכם או את האדם שמולכם ומצד שני החלק הזה מאותת לכם שהוא צריך את ההקשבה שלכם.


2. להכיר את הרצונות והצרכים שלך

פעם, כשהיינו תינוקות, הינו סופר מחוברים לצרכים שלנו. ידענו בדיוק בדיוק מתי אנחנו רעבים, מתי נעים לנו או כואב ומציק לנו. לא חשבנו לרגע על הסביבה החיצונית שלנו, וכאשר הינו רעבים לא עניין אותנו אם אמא עובדת או ישנה- בכינו וזה עבד. ויניקוט מתאר את השלב הזה כשלב אומניפוטנטי בו התינוק מרגיש כמי שבורא את השד בכל פעם שהוא רעב. התינוק בוכה, השד מגיע. זה עבד לנו מצויין עד שזה כבר לא עבד לנו יותר. מה לעשות שהשד מחובר לאמא, שגם לה יש מערכת צרכים, רצונות, כאבים, חשקים ואפילו סתם חיים. בשלב הזה אנחנו מתחילים ללמוד את הסביבה שלנו, את הצרכים שלה, הרצונות שלה ואפילו לוח הזמנים שלה. באופן טבעי אנחנו מאבדים מעט מן ההקשבה לעצמנו. אנחנו מבינים שזה יעיל יותר להיות רעבים כשאמא פנויה ורגועה אז אנחנו בהקשבה למצב הרוח שלה. ככל שאנחנו גדלים, אנחנו מקבלים חיזוקים חיוביים כל פעם שאנחנו קוראים את הסביבה שלנו- כשאנחנו מוותרים על צעצוע בשביל חבר בוכה אנחנו בוגרים וחברים טובים, אם פתרנו משוואה בדרך שהמורה ציפתה, אנחנו תלמידים למופת. אם אנחנו מבצעים את המשימה בזמן שהבוס הגדיר- אנחנו עובדים מצטיינים. חישבו לרגע כמה פעמים בחיים קיבלתם חיזוק חיובי כשעמדתם במצופה ממכם. ואולי גם נתקלתם במצב ההפוך בו הרגשתם התנגדות או קולות ביקורתיים כאשר רציתם לעשות משהו בדרך שלכם או בזמן שלכם.

מה יכול לעזור לי להתחבר מחדש לצרכים שלי-

כדי להתחבר מחדש לצרכים שלנו שווה לנו לחזור אל הנקודה הראשונה בחיים שבה נדרשנו באופן מובהק ומוצהר להתאים את עצמנו לקודים החברתיים. הגמילה מחיתולים. חשבו על זה לרגע, עד לאותו רגע קסום, ישבנו בתוך הקקי של עצמנו ועדיין הינו חמודים ומתוקים. הינו יכולים לעשות קקי בכל מקום ובכל שעה ואף אחד לא היה מרים גבה. אך לאט לאט, נדרשנו לוותר על זה. נדרשנו להיות מודעים לניקיון שלנו ולהוציא את יצירת המופת שלנו שפתאום הפכה לזבל אנושי רק במקום ובזמן המתאימים לכך חברתית.

מעניין שתהליכי הקקי הם לא סתם נקודת פתיחה חשובה בתהליך החיברות אלא ממש המחשה מופלאה למערכת היחסים שבין עולמנו החברתי לעולמנו הפנימי. ג'וליה אנדרס, מחברת הספר תחושת בטן, מתארת בכישרון רב כיצד השאלה "איך עושים קקי" שינתה את חייה. כפי שהיא מסבירה, באזור פי הטבעת יש לנו למעשה שני סוגרים. סוגר חיצוני אשר אותו כולנו מרגישים ומפעילים באופן יומיומי כאשר אנחנו רוצים להתאפק או לשחרר. זהו הסוגר שמשרת את עולמנו החברתי, אם אנחנו ביחסים טובים איתו, אנחנו מצליחים לעשות איתו משא ומתן כך שלא נפליץ בקולניות בדייט ראשון. אך מה שרובנו לא יודעים הוא שיש לנו סוגר נוסף, כמה ס"מ ספורים פנימה ממנו. זהו הסוגר אשר מייצג את עולמנו הפנימי. אותו לא כל כך מעניין איפה אנחנו נמצאים כרגע או ליד מי. כל מה שחשוב לו זה שיהיה לנו נעים ונוח בתוכנו. בכל פעם שהוא מרגיש צורך הוא משחרר דגימה קלה לאזור שבינו לבין הסוגר החיצוני. חיישנים באזור הביניים מבצעים בדיקות ושיחות עם המוח עד שמתקבלת החלטה האם לעצור או להמשיך. אם עצרנו נעים לנו חברתית אך לא נעים לנו בבטן. אם שיחררנו, נעים לנו בתוכנו אבל חברתית אנחנו אולי מרגישים מבוכה.

התקשורת הזו היא דוגמה נהדרת לתקשורת בין העולם הפנימי שלנו לבין העולם החברתי שאנחנו חלק ממנו. כאשר אנחנו מעדיפים באופן קבוע את העולם החיצוני, הסוגר הפנימי יכול להתייאש ולהפסיק לשתף פעולה (מה שיגרום לעצירות או שלשולים).

לכן, הטיפ שלי בנושא הוא כבדו את התקשורת המופלאה הזו שמתרחשת בתוככם ונסו למצוא את האיזון בין שני העולמות. נסו לשמור על יחסים טובים עם הסוגר הפנימי, אך גם עם זה החיצוני. נסו להיות מודעים למי מהם מקבל מקום. נסו זאת גם על צרכים אחרים שלכם, בדקו אם אתם אוכלים כאשר אתם רעבים או כאשר חדר האוכל פתוח. שיניהם בסדר, אך נסו לאזן ביניהם. עצם ההתבוננות הזו בצרכים שלכם אל מול צרכי החברה תחזק אצלכם את השריר הצרכים והרצונות. ובאופן כללי להתחיל לשאול את עצמכם יותר- מה הצורך שלי בתוך הסיטואציה.


צפו בהרצאת הטד של ג'וליה אנדרס


3. להביע את הצרכים, הרצונות והרגשות שלכם

השלב הבא אחרי להכיר בצרכים שלנו זה להביע אותם באופן ברור. פעמים רבות אנחנו כבר מזהים את הצורך שלנו אך בכל זאת לא מתקשרים אותו לסביבה. יכול להיות שאנחנו מרגישים שאין לזה מקום, אולי זה מביך אותנו, או שיש לנו משאלה כמוסה שהצד השני פשוט ירגיש אותנו. העניין הוא שתקשורת משתפרת ככל שמתרגלים אותה, ונאבדת ככל שמזניחים אותה (זה תקף גם לתקשורת בין אישית וגם לתקשורת שלנו עם עצמנו). תקשורת מלאה וחזקה יכולה למלא אותנו ולתת לנו תחושת שייכות בעולם ולעומתה תקשורת חסרה, שבא אנחנו לא מביעים את עצמנו או מרגישים לא מובנים יכולה לתסכל ולגרום לנו להסתגר בתוך עצמנו.

איך אפשר לתרגל את זה-

  1. כאשר אתם רוצים לדבר בידקו עם הצד השני שזה זמן מתאים עבורו ושיש לכם את ההקשבה המלאה. כמו כן, בדקו עם עצמכם שאתם מגיעים לשיחה ממקום של פתיחות, הקשבה וחמלה (כלפי עצמכם וכלפי הצד השני)

  2. נסו להביע את עצמכם בלבד והשאירו לצד השני מקום להביע את עצמו. נסו זאת גם בשיחות בתוך הראש שלכם, לא תאמינו כמה מקום יתפנה לכם כאשר לא תנסו לנחש את הצד השני.

  3. לאחר שהבעתם את עצמכם בקשו מהצד השני להסביר לכם מה הוא הבין. דייקו אותו במידת הצורך. זכרו שאתם אנשים שונים עם תפיסות שונות ולכן ידרשו דיוקים כמעט תמיד. אולי זה מרגיש מאולץ בהתחלה אך לאחר כמה דיוקים מתקבלת ההרגשה שבאמת הבינו אותנו.

בנוסף, תוכלו להיעזר במודל של תקשורת מקרבת- אך הוא דורש תרגול ולפעמים בהתחלה הדרכה קלה. אני חושבת שתקשורת מקרבת היא כלי נהדר אך קשה להעביר אותו באופן מדויק בסיכום של כמה שורות. מי שמעוניין יכול לקרוא את הספר- תקשורת לא אלימה - ד"ר רוזנברג מרשאל.

זכרו שזה תרגול, ועם הזמן משתפרים.

4. תנו תשומת לב אל הדברים שאתם מכניסים לעולמכם הפנימי - בנו לכם גבולות

כאשר אתם מנסים להכיר טוב יותר מיקרוקוסמוס חדש אליו הגעתם- למשל בטיול בארץ זרה, במקום עבודה חדש או כאשר אתם נפגשים לראשונה עם המשפחה של בן/בת הזוג. תחילה אתם מתבוננים ובודקים את הגורמים בתוך אותו עולם, את האינטראקציה ביניהם ואת הגבולות (הגלוים והסמוים) של אותו עולם.

לכן, נראה לי מובן למה כדי להכיר את עולמכם הפנימי עליכם לבדוק את אותם הדברים. מידע מן העולם החיצוני נכנס לעולמנו הפנימי ללא הפסקה ובמגוון דרכים (מזון, מגע, מידע, אוויר ועוד) . לא תמיד אנחנו שמים לב למה נכנס אלינו ולרוב אנחנו לא ממצאים את האפשרות לשים גבולות ולבחור מה מוזמן להיכנס אילנו ומה לא. למעשה, במקרים רבים מדי אנחנו חושבים שהדברים לא באמת נכנסו אלינו או שאנחנו שבויים באמונה שאין לנו ברירה אלא לקבל את אותם הדברים.

נדמה לנו שהצבת גבול תדרוש מאיתנו הרבה אנרגיה ואנחנו מעדיפים לוותר. אך למעשה הצבת הגבול תדרוש מאיתנו אנרגיה בכמה פעמים הראשונות, עד שהגבול יהיה ברור מספיק. ולעומת זאת, חוסר הגבול יגזול מאיתנו אנרגיה בכל פעם שהוא יחצה.

איך אפשר להשתפר בזה-

ללמוד לשים גבולות בריאים הוא תהליך שלוקח זמן, לרבים מאיתנו יש קושי רב עם הנושא הזה.

אני מציעה תחילה ללמוד להרגיש את הגבולות שלכם. כאשר משהו חוצה את הגבול שלכם, איך אתם מרגישים את זה בגוף? הרבה אנשים מרגישים את הרגע הזה של חציית גבול בכיווץ קל באזור האגן, אך יכול להיות שאצלכם זה נחווה אחרת. לאחר שתרגישו היטב את הגבולות שלכם יהיה קל יותר לתווך אותם החוצה.

במקביל לעבודת הזיהוי אני מציעה להתחיל להתבונן בבחירות היומיומיות שלכם כעל גבולות שאתם מאפשרים, דווקא לא מול אנשים אלא מול עצמכם. למשל, תוכלו לשים לב לתזונה שלכם. כאשר אתם אוכלים, אתם מכניסים משהו מהעולם החיצוני לגופכם. אם אתם בוחרים לאכול אוכל מתועש אתם מאפשרים לאנרגיה של מזון תעשייתי לחדור אליכם (וגם לסוכרים וחומרים משמרים). אני מניחה שאם תעצרו לשאול האם אתם רוצים את האנרגיה הזו בתוככם, סביר להניח שלא תמיד תענו כן. זו בחירה שלכם.

עוד מעבר גבול יומיומי שמתרחש מהעולם החברתי אל תוך תוכם, הוא מעבר תוכן. אנחנו צרכני תוכן ממושמעים והוא מגיע אלינו דרך כל כך הרבה ערוצים- טלוויזיה, שלטי חוצות וכמובן הרשתות החברתיות. אם אתם צופים בכל יום בתכנים אלימים, בסכסוכים פוליטיים ובסיפורים קשים נוספים, זה המידע שאתם מזינים את עצמכם בו, ויותר מכך- זה המידע שאתם מושכים אליכם עוד ממנו. למעשה, שאנחנו מוקפים בתוכן כזה עלולה להיווצר אצלנו האמונה שהמציאות היא באמת אלימה, עצובה וקשה.


אני מאמינה שככל שתכבדו יותר את הגבולות שלכם מול עצמכם באספקטים אישים כמו-תזונה, תוכן מידע ועוד, וכלל שתהיו ערים לגבולות שלכם מול אנשים אחרים, כך תוכלו לאט לאט להציב גבולות בריאים באופן חלק וזורם הרבה יותר.



הצבת גבול יכולה להיות אקט מלכותי כשהיא נעשת בסטייל | צילום:אורלי אלחדיף

5. בדקו שוב את האאוטסורסינג שלכם

אאוטסורסינג (outsourcing) הוא מונח מעולם הניהול שמשמעותו היא להוציא לגורם חוץ פעילויות מסוימות כדי לאפשר לארגון להתמקד רק בפעילויות הליבה שלו. לדוגמא, להעביר את תחום השיווק למשרד פרסום חיצוני. הרעיון של אאוטסורסינג נהדר על פניו, כאשר אני לא מומחה במשהו- אני אפנה אל המומחה שיבצע עבורי את העבודה.

התקופה בה אנו חיים מעודדת לצרוך עוד ועוד שירותים שיעשו במקומנו את העבודה עד שכל כך התרגלנו לתודעה הזו אשר מחפשת את המומחה החיצוני. אנחנו מזמינים אוכל, מישהו מנקה לנו את הבית, מוריד לנו את הכלב, מטפל לנו בילדים וכאשר אנחנו חוזרים מהעבודה (שהפכה להיות פעילות הליבה שלנו) כל מה שאנחנו רוצים זה "למחוק את המוח עם איזה סידרה". לעיתים נראה שקבוצת אנשים אחרים חייה את חיינו (נושא שמוטב להרהר בו) אך מעבר לכך, התנועה המורגלת שלנו הפכה להיות להוציא החוצה מאיתנו. לצערי אנחנו כבר לא מורגלים לפנות פנימה, לבדוק עם עצמנו. אחד השיקופים הבולטים לכך אפשר לראות ב 100 השאלות הנשאלות ביותר בגוגל (2019-2020) ביניהן תוכלו למצוא במקומות העליונים את השאלות- מה היא אהבה, מה הוא זמן, איפה אני, מי אני, למה אני כל כך עייף ודומות אחרות.

אני בטוחה שאין אף אחד שחשב שגוגל יענה לו באופן ממצא על השאלה- מי אני או מה היא אהבה. אך בכל זאת, אנחנו שואלים. מתוך הרגל. למעשה ההרגל הזה מסמן לתודעה שלנו שהתשובות הן תמיד בחוץ והוא לא מאפשר מקום למה שיש לכם בפנים.

איך אפשר לשנות-

כדי לאותת לתודעה שלכם שיש לה מקום נסו להפנות שאלות אל עצמכם. כל אחת מהשאלות למעלה יכולה להיות התחלה אך כמובן שתוכלו לנסות עם כל שאלה שמטרידה אותכם. נסחו את השאלה באופן אישי יותר. למשל, מה היא אהבה עבורי. זרקו את השאלה לחלל התודעה שלכם ואל תנסו לענות באופן מידי אלא תנו לה לשקוע. בספר 'אינטואיציה: להקשיב לקול הפנימי' מתארת ד"ר ג'ודית אורלוף פולחן בו היא יוצרת סביב עצמה מעגל אבנים (כיוון שלמעגל יש תכונות הממקדות את האנרגיה) ובו היא מעלה את הדילמה שלה וממתינה עד שהתשובה תגיע. אפשרות נוספת היא להעלות שאלה, לעזוב אותה ולהיכנס למדיטציה או לשנת לילה. כמובן שאם הדרכים האלו מרגישות לכם רוחניות מידי תוכלו פשוט לנסות לסמוך על עצמכם שהתשובה תגיע מתישהו.


6. בנו לכם מצפן פנימי

לאחר שהכרתם את הרצונות שלכם, למדתם להביע אותם, למדתם שים גבולות ולחפש את התשובות בתוך עצמכם, אני מרגישה שהשלב האחרון בהכרות עם עצמכם לעומק הוא להכיר מה הם הערכים שמובילים אותכם בחיים. הערכים שלנו משקפים את מה נכון וראוי מבחינתנו והם עוזרים לנו לעשות בחירות שישקפו את האמונות שלנו. ברגע שאנחנו מדייקים לעצמנו מה הערכים החשובים לנו קל יותר למצוא את הדרך המתאימה אל המטרות שלנו. זה השלב שבו העולם הפנימי שלכם מתחיל לקבל ביטוי בעולם החיצוני וסט הערכים שלכם הוא מה שעוזר לנוע קדימה, הוא מה שעוזר להחליט לאן לפנות בכל פעם שנתקעים, הוא גם המדד שאליו חוזרים בסוף כדי לראות האם עמדנו במשימה, בנוסף לכל זה הוא

חוט מקשר לאנשים אחרים עם אותם סט ערכים.

נשמע טוב, איך מתחילים-

החלו מסריקה של רשימת ערכים (תוכלו לחפש בגוגל- רשימת ערכים), סמנו לכם את אלו שהכי מדברים אליכם. לאחר שיש לכם קבוצה נאה תוכלו להתחיל לסנן. המטרה היא להישאר עם כ-5 ערכים מובילים. אל תתפתו ליותר כיוון שהמצפן צריך להיות נקי וברור. חשבו על סיטואציה שאתם עומדים בצומת, אתם רוצים לסרוק 4-5 ערכים ולבחור מתוכם, ולא מתוך 8.

כדי לעזור בתהליך הסינון תוכלו לשאול את עצמכם- מה עושה לי טוב? באיזה סיטואציות הרגשתי טוב ומה היה שם שגם לי להרגשה הזו? איזה דמויות נותנות לי השראה ומה בהן גורם לכך? בין ערך X וערך Y מה יותר חשוב לי?

אחרי שבניתם לעצמכם מצפן ערכים תוכלו לבחון את החיים שלכם אל מולו. איזה תחומים עומדים בערכים ואיפה ניתן לדייק ולשנות. ואם מצאתם איפה תרצו לשנות, תנשמו עמוק ותנו לזה עוד כמה ימים לשקוע לפני שאתם רצים למרחקים.

מקווה שמצאתם קצת ממכם בכתבה הזו,

חן

 

חן אלחדיף|  ליווי תהליכי בריאות והתפתחות

בן יהודה 49 תל אביב 

לתחילת העמוד

© כל הזכויות שמורות לחן אלחדיף